הפורום

עיתון החוג לתקשורת באוניברסיטה העברית – סטודנטים מדברים על תקשורת. בלי צנזורה ובלי בושה.

ראש הממשלה הבאה

רוני שקדי

לא מזמן יצא לי להצהיר, בשיחה רצינית עם יונתן, שאני חושבת שארצה להיות פעם "ראש הממשלה של ישראל".

המחשבה הזאת כמובן כבר התרוצצה במוחי שעות רבות קודם לכן, ומילאה אותי בגאוות יחידה. הרצון לשנות ולהפוך את העולם שלנו למקום טוב יותר בער בי, וחשבתי שזו כנראה הדרך היחידה. כן-כן, יש בי איזה צורך לפעול, תחושת שליחות שלא מרפה מזה זמן-מה. ואם זה מה שנדרש ממני, אשא בגאווה את הכותרת, ואצעד בחזה מורם אל עבר הכהונה.

צפיתי כבר את התגובה האוהדת שלו, החיוך המחבק, האמרות המחזקות. ראיתי בדמיוני את הברק בעיניו שאומר "ידעתי!", וההנהון הרציני שישדר לי בסיפוק "אני מאמין בך". ראיתי אותו כבר ניגש אל הקלפי ומשחיל את הפתקית, הקוראת בשמי, לממשלה.

אבל החיים כהרגלם הם הפכפכים ולא צפויים, ולכן במקום כל אלה, זכיתי רק למבט המר שהוא נעץ בי, אשר הכה כמו רעם ביום בהיר, וילך איתי עוד זמן רב.

"מה?" נפלט לי מיד, "גולדה יש רק אחת?"

שפתיו התכווצו בנוקשות, ואני נחרדתי מהאפשרות שעוד בטרם ניסיתי, הנה כבר המנדט שלי ירד לטמיון.

"מצטער, אני לא מאמין באנשים שהולכים לפוליטיקה", הוא סינן מפיו אחרי דקה ארוכה.

הבטתי בו בהשתהות, כשמילותיו מחלחלות אלי בהדרגה.

"אז אתה בעצם אומר, שעצם זה שאני אכנס לפוליטיקה, יוריד מבחינתך את הערך שלי כאדם?"

"כן", הוא ירה מיד. "לגמרי".

ואני נותרתי שותקת, מאחר ומעולם לא העליתי בדעתי עד כמה המצב עשוי להיות חמור.

למה ישראלים היום רואים בפוליטיקה דבר כל-כך נורא, זו השאלה הגדולה שצפה בי מאז אותו יום.

אם להיות כנה, עד לשעה זו ממש, טרם פענחתי לגמרי היכן כל זה התחיל – אך בהחלט הצלחתי ללקט מספר לא מבוטל של דוגמאות ומקרים, שיכולים לספק קצה חוט לתופעה.

אמון הציבור בשנים האחרונות עובר טלטלה עמוקה, וניצב אל מול בור שנדמה, בעיקר לאור תקופת הבחירות הנוכחית, כחסר תחתית.

אם כל זה התחיל משסע בתוכנו שהתבטא ברצח של ראש ממשלתנו לפני למעלה מ-20 שנה, או בנשיא שלנו לשעבר שהוכנס לכלא בזמן כהונתו בגין אישומים חמורים, או בכלל מראש הממשלה שהורשע גם כן ממש לאחריו – לא נדע לעולם. אם התופעה נובעת מכך שגם בימינו אנו, ראש הממשלה הנוכחי נמצא בהליך חקירה מתמשך שרק הולך ומסתבך עם הזמן, או שזה נובע מחוסר אמון שמתחיל בכלל בנו, כציבור ספקן וסקרן יתר על המידה, גם כן קשה לדעת.

אם המקור של כל זה הוא ב"נציגים שלנו", שלא מאפשרים לנו לחוש שהם רוצים בטובתנו עוד, או בכך שאנו חשים שהמנהיגים שלנו מעדיפים לפלג אותנו כדי לשלוט בנו ביתר קלות, על חשבון האחדות והעמידות שלנו כעם שלם ומגובש, זו כבר שאלה קשה באמת.

למעשה, כל הסוגיות האלה הן מאוד לא פשוטות, ומערערות בדרך זו או אחרת את הזהות שלנו כעם תחת ממשל דמוקרטי. כנראה שגם לעולם לא נמצא תשובה אחת נכונה, כי לעד התקשורת תהיה תלויה במי השואל, מי העונה, באיזה ערוץ ותחת איזו השפעה.

אבל מה שהכי מפחיד אותי בימים האחרונים, מעבר למשבר האמון והקיטוב שנוצרו בעם שלנו ומקורם, הוא תחושת המעקב והמרדף. תעמולת הבחירות האחרונה הולכת אחרי לכל מקום, ואני מרגישה שאני כבר לא יכולה להתחמק ממנה, או לברוח מהפרצוף של ראש הממשלה הנוכחי, שקופץ לי בכל תשדיר, מודעה ופרסום. הוא נמצא בכל מקום, בכל רשת חברתית ובכל מדיה, עורב לי עם "איומי השמאל" שלו גם מבלי שארצה בכלל לשמוע על כך.

התעמולה של הבחירות האחרונות משחקת על השוני, ולא על האחדות. על האיום, ולא על הביטחון. האחדות היחידה שמוצגת כיעילה בתשדירים – היא בהצבעה אחידה לאותו גורם שלטוני מכהן, למרות שנדמה שהוא עצמו המקור לחוסר האחדות, שיוצר את ההפרדה הזו ומחדיר לנו אותה כקיימת, וכה גורלית. התעמולות האחרונות נוגעות בנקודות הכי רגישות של העם שלנו, ומנצלות אותן. התעמולה בבחירות האחרונות מזכירה לי קצת גבר מכה, שגורם לנו להרגיש חלשים ואבודים, ללא נחת הזרוע שלו. הוא מאיים עלינו שנישאר חלשים, סומרים ורועדים בלעדיו. הוא גורם לכולנו להרגיש תלותיים, ופה בעיני מתחילה הבעיה האמתית. כי גם בשביל להצביע, וגם בשביל לחשוב בצורה עצמאית, צריך איזשהו בסיס, עמוד שדרה. סיסמאות כמו "ימין חזק ומצליח" הפכו ללגיטימיות, כי המאבק הפך לשמאל מול ימין, במקום אחדות העם היהודי אל מול העולם. שיח המאבק פה הופנה אלינו מצד השלטון, ואנחנו כעם צריכים להתאחד, ולהתנגד לכך. אנחנו צריכים לקום ולומר לחברות הקוסמטיקה שהשיער שלנו לא יבש, למרות טענותיהם, ואנחנו לא צריכים שמפו מיוחד בשביל זה, ולראש הממשלה שלנו, שאנחנו לא רק שמאל או ימין, ואנחנו לא צריכים אותו בשביל שיציל אותנו מעצמנו. אנחנו בסך הכל צריכים מישהו שיוביל אותנו כגוש אחד, עם סולידריות ואחווה, שכבר נדמה ששכחנו מה הם.

אנחנו לא רוצים שיפחידו אותנו יותר, אנחנו רוצים שייתנו לנו גב. ברגע שנבין שאנחנו מספיק חזקים ושיש לנו כעם כוח עצום, ונתעלם מפוליטיקאים ש"עושים עלינו שרירים" ונותנים שם רע לפוליטיקה, אנחנו נרצה להיות חלק מהעם השלם הזה, ולהילחם עבורו, ביחד.

אנחנו לא נראה את עצמנו יותר כ"ימין או שמאל", אלא כעם אחד, מדינה אחת.

ואנחנו נרצה להיות חלק מהמדינה הזאת, וחלק מהשלטון הזה, ופשוט להיות חלק.

מי יודע, אולי יונתן בעצמו היה רוצה להיות פוליטיקאי של העם הזה, יום אחד,

ואולי אפילו היה חש גאווה על כך.

 

3 תגובות על “ראש הממשלה הבאה

  1. shkedymor
    מרץ 7, 2019

    נהניתי מאוד לקרוא את הכתבה.
    נתת לי זווית ראייה אחרת ומרעננת על הפוליטיקה בישראל, בצורה רהוטה, ברורה, ואפילו מצחיקה (השיער שלנו לא יבש חח).

    אני מסכימה עם הכל חוץ מדבר אחד:

    כתבת, "סיסמאות כמו "ימין חזק ומצליח" הפכו ללגיטימיות, כי המאבק הפך לשמאל מול ימין, במקום אחדות העם היהודי אל מול העולם."

    מסכימה שלא צריך להיות מאבק בין ימין לשמאל ושצריך להיות מאוחדים, אבל אני לא מסכימה עם הטענה שצריך להיות מאוחדים כנגד העולם.
    יש לנו הרבה בעלות ברית בעולם והאידאל הוא ליצור אחדות בין כל בני האדם, ללא הבדל דת גזע מין ולאום, בקיצור שלום עולמי.
    אשמח לשמוע את דעתך בנושא, וסליחה אם פירשתי לא נכון את מה שכתבת.

    אהבתי

  2. רוני שקדי
    מרץ 12, 2019

    היי מור,
    כייף לשמוע שנהנית מהכתבה.
    לצערי ישראל מתמודדת עם המון אתגרים בטחוניים ותקשורתיים בזירה הבינלאומית, מול מדינות שמאיימות על הקיום ועל הזהות שלנו כמדינה. הכוונה שלי לא הייתה שאנחנו צריכים להילחם בעולם, אלא לשמור על האמת והזהות המאוחדת שלנו, וזכות הקיום שלנו כעם בארץ מולדתו.
    הנקודה פה הייתה אחדות וסולידריות של ארצנו, ולא ״לחימה״ בעולם.
    כמובן שבמידת האפשר מאחלת לכולנו שלום והרמוניה עולמיים.
    מקווה שהבהרתי את הנקודה 🙂
    שמחתי לשמוע את דעתך,
    המשך ערב מקסים.

    אהבתי

    • shkedymor
      מרץ 12, 2019

      תודה על המענה!
      נכון, מסכימה לחלוטין 🙂

      אהבתי

להגיב על shkedymor לבטל

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

מידע

ערך זה פורסם ב-מרץ 5, 2019 על ידי ב-כללי.

קטגוריות

%d בלוגרים אהבו את זה: