הפורום

עיתון החוג לתקשורת באוניברסיטה העברית – סטודנטים מדברים על תקשורת. בלי צנזורה ובלי בושה.

דבר עברית

דני זקן

בשנת 1923 הגיע גדול המדענים היהודיים, אלברט איינשטיין, לנאום באוניברסיטה העברית שעוד טרם נפתחה רשמית ושכנה במבנה אחד על הר הצופים. איינשטיין ביקש לשאת את דבריו על תורת היחסות בשפה הצרפתית, אבל כמה מהמרצים וכן פעילים למען השפה העברית מחו על כך ואיינשטיין התרצה. הוא פתח את דבריו בברכות בשפה העברית, אחר כך התנצל שאת הטקסט המדעי יביא בשפה הצרפתית.

95 שנים אחר כך שבה בדיוק אותה המחלוקת לאוניברסיטה הנחשבת לטובה בישראל. נשיא האוניברסיטה, פרופ' אשר כהן, הכריז בישיבות וכנסים כי הדגש בתקופת כהונתו יהיה על בינלאומיות (קרי; האצה בתכניות חילופי סטודנטים, קבלת מרצים מחו"ל ושליחת מרצים ישראלים לאוניברסיטאות בארצות אחרות). בהתאם לגישה זו, בוחנת הנהלת האוניברסיטה בימים אלה מעבר של כל הקורסים לתארים מתקדמים, מאסטר ודוקטורט במדעי הטבע לשפה האנגלית, וכן תוספת של קורס חובה אחד או שניים באנגלית לתואר הראשון (הפרסום המלא על כך: https://www.makorrishon.co.il/news/96057/).

בחינה זו הביאה לתגובות חריפות בעיקר מהצד הפוליטי, ולא רק מהימין הלאומי. כך חבר הכנסת עופר שלח מ"יש עתיד", מפלגת המרכז, שכתב כי הרעיון מופרך וכי בשם המעמד הבינלאומי והאטרקטיביות לסטודנטים זרים, רוצים לעשות צעד שנוגד מאה וחמישים שנה של ציונות ומהות של עם בארצו. הוא הוסיף ואיים כי אם האוניברסיטה לא תרד מהרעיון הזה, על המערכת הפוליטית "לגרום לה לבטל אותו".

סגן ומ"מ יו"ר הסתדרות הציונית העולמית, יעקב חגואל, כתב במכתב חריף לנשיא האוניברסיטה כי  "מחייה השפה העברית אליעזר בן יהודה היה ודאי מתהפך בקברו לנוכח ההחלטה ההזויה.״

המחלוקת הפכה לפוליטית כאשר מרצים ופוליטיקאים האשימו את האוניברסיטה בהעדפת הבינלאומיות על הישראליות.

גם מרצים מהאוניברסיטה מחו על כך ואחד מהם הזהיר כי אי אפשר לנתק בין תואר ראשון לתארים המתקדמים שכן אלו אותם מרצים, ובכך תינתן עדיפות למרצים דוברי אנגלית כשפת אם וידחקו רגליהם של המרצים הישראלים. לדבריו סיבה כלכלית חשובה למהלך נראית כרצונה של האוניברסיטה לקבל סטודנטים מחו"ל המשלמים שכר לימוד מלא. מרצה אחר אמר כי המהלך יביא לניתוקה של האוניברסיטה מהחברה הישראלית. "אם צריך לכתוב מאמר באנגלית בלבד, זה מופנה לכתבי עת בחו"ל ולכן כמעט ולא יעסוק במה שקורה פה – כי זה לא מעניין את עורכי כתבי העת האלה. מי יישאר לחקור את החברה הישראלית, את היהדות?"

ביקורת אחרת עוסקת בהדרתם של סטודנטים שאינם חזקים באנגלית מהתארים המתקדמים. כך פרופ' יובל אלבשן, רקטור מכללת קריית אונו, שטוען במאמר ב"הארץ" כי "לילדי הפרופסורים, ששהו בשנות השבתון מעבר לים והאנגלית שגורה בפיהם, זה אולי לא משנה, אבל לסטודנטים המגיעים מאוכלוסיות מוחלשות השפה יכולה להיות מחסום בלתי עביר. כך תשוב האקדמיה להיות מגרש משחקים של קבוצה אחת בלבד בחברה הישראלית, וזה כשלעצמו מסוכן."

הכוונה היא בעיקר לסטודנטים מאוכלוסיות חלשות שלימודי האנגלית שלהם בסיסיים, וכן לסטודנטים חרדים שכמעט ולא לומדים אנגלית במערכת החינוך שלהם. עוד קבוצה העשויה להיפגע היא הסטודנטים הערבים שגם אצלם רמת האנגלית נחשבת נמוכה יחסית.

הטענה האידאולוגית היא אולי החזקה ביותר: אחד המרצים אומר כי האוניברסיטה העברית, שקמה על ברכי המאבק לכינונה של ישראל כמדינה עברית עם אקדמיה עברית והחייתה את השפה העברית, תוביל מגמה הפוכה של ניתוק האקדמיה מהחברה ומהשפה. לטענה גם ממד פוליטי שכן לדברי המרצה, הדגש הבינלאומי בא על חשבון הישראליות והוא מקביל לגישה האוניברסלית הדוחקת את הלאומיות הצידה.

רקטור האוניברסיטה, פרופ' ברק מדינה, טוען כי לצד המחויבות למחקר ולהוראה בעברית, הנהלת האוניברסיטה מכירה בחשיבות של קידום המעמד הבינלאומי של האוניברסיטה ולשם כך נחוץ להגדיל את מספר הסטודנטים המצטיינים מחו"ל ולהמשיך לקלוט חברי סגל מובילים מחו"ל. לדבריו, כל הלימודים לתואר בוגר באוניברסיטה ממשיכים להיות בשפה העברית, ורק תכניות אחדות במדעי החברה והרוח, שבהן אין רכיב מקומי משמעותי, נלמדות באנגלית. עם זאת, הלימודים לתואר מוסמך במדעים הניסויים יוסבו בחלקם, כך מדינה, לשפה האנגלית. זה כבר נהוג בפקולטה לחקלאות ובפקולטה לרפואת שיניים, ובדרך גם ליתר מדעי הטבע, וכך גם קורסים בודדים בכל חוגים נלמדים באנגלית.

עמדה זו של האוניברסיטה נסמכת על כך שבמרחב האקדמי הגלובלי לשפה העברית, כמו גם לרוב שפות העולם, אין כמעט רלוונטיות, למעט בתחומים מובהקים כמו; מקרא, תלמוד ולימודים ישראלים. הדירוג העולמי, שלפיו האוניברסיטה העברית היא המובילה בישראל ומהטובות בעולם, יישמר רק אם החוקרים הישראלים יבלטו במחקר הגלובלי ולא רק בתוך ישראל. ורק כך יגיעו לישראל חוקרים בולטים מהעולם ויעשירו את העולם האקדמי הישראלי. בנוסף קיימת התחרות בישראל עם מוסדות אחרים כמו מכון וייצמן, שבו לומדים לתארים מתקדמים ושפת הלימוד שם היא אנגלית. כבר היום, ברוב המעבדות במדעי הטבע, המחקר מתנהל באנגלית ומדובר במעבדות שיש בהן דוקטורנטים או חוקרים בפוסט דוקטורט מחו"ל.

רוב האוניברסיטאות הנחשבות במדינות סקנדינביה, בלגיה והולנד מלמדות בעיקר באנגלית, והדבר ניכר בנוכחותם הרבה במחקר האקדמי בכל התחומים. צרפת יוצאת דופן מבחינה זו, ולפי מצדדי המעבר לאנגלית, מעמדם של המדענים הצרפתים יורד לאורך השנים ובעיקר במדעי החברה.

השאלה היא: האם נרצה להיות בדלנים כמו צרפת, או בינלאומיים כמו סקנדינביה? ואם הכבוד הלאומי של השפה חשוב יותר מרמת המחקר של האוניברסיטה העברית?

ואולי הפתרון ניתן כבר אז ב-1923, כאשר אלברט איינשטיין פתח את דבריו הכלליים בשפה העברית, אך כשהגיע לפרק על תורת היחסות עבר לשפה המדעית של אז, הצרפתית. כלומר האנגלית תיכנס למקומות שבהן הכרחי ללמד/לחקור בשפה הבינלאומית, והעברית תמשיך להיות השפה העיקרית ושפת הלימוד ביתר הקורסים ותכניות הלימוד.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

מידע

ערך זה פורסם ב-דצמבר 25, 2018 על ידי ב-אוניברסיטה, כללי, תקשורת פוליטית.

קטגוריות

%d בלוגרים אהבו את זה: