הפורום

עיתון החוג לתקשורת באוניברסיטה העברית – סטודנטים מדברים על תקשורת. בלי צנזורה ובלי בושה.

האופה מברלין

פרופ' רעיה מורג

סמוך לפתיחת המלודרמה החתרנית של אופיר ראול גרייצר "האופה מברלין" (ישראל, 2017), מתרחשת תפנית לא צפויה במעשה האהבה בין גבר ישראלי (אורן, השחקן רוי מילר), המגיע לברלין תכופות לרגל עסקיו, לבין גבר ברלינאי (טומאס, השחקן טים קלקהוף), שהוא אופה ובעל בית קפה, כאשר טומאס שאל את אהובו: "מתי היתה הפעם האחרונה?… הׅשכבת אותה? …נישקת אותה?…איפה?" אורן, גבר נשוי ואב לילד, מתאר כתשובה באזני אהובו הגרמני את החוויה המינית האחרונה עם אשתו טרם נסיעתו לברלין. כשאורן נהרג בתאונת דרכים בירושלים, טומאס נוסע בעקבותיו. המסע בעקבות המת מוליך אותו לפגוש את אלמנתו של אורן, ענת (השחקנית שרה אדלר), ולעבוד בבית הקפה שלה כאופה. טומאס מפתח איתה בהדרגה קשר אינטימי מבלי שהיא תדע מיהו באמת. לאחר סצנת הסקס הראשונה שלהם, המתחילה בפיתוי שענת מפתה אותו ליד משטח לישת הבצק בבית הקפה שלה, הסרט עובר לפלשבק. זהו הפלשבק הארוך ביותר מעברם של אורן וטומאס והוא כולל, בין השאר, שיחה על בדידותו של טומאס בילדותו, על החיים הכפולים שמנהל אורן, וסקס. וכאן, שוב, שואל טומאס: "מתי היתה הפעם האחרונה?… איפה?… מה עשית?" כשאורן ממשיך ומסגיר פרטים ("איפה נישקת אותה" /"כאן"/ "איפה עוד?"/ "על האזניים"…) קולותיהם ממשיכים להישמע בפס הקול גם כשהצילום עובר מסצנת הסקס בפלשבק בברלין אל ענת וטומאס במיטה ("ומה עשית אז?" /"אהבה, עשינו אהבה").

הסצנות הללו, שבהן הדמות של ה"שלישי/ת" מניעה את הסקס ואת האהבה הרומנטית מדגימות את האופן בו הסרט כולו תובע מן הצופה להתמודד לא רק עם סבך של תשוקות סותרות, אלא גם עם השאלה על משמעות האהבה מול כוחם של המיניות והארוס בהקשרים של רב-מיניות (multi-sexuality). הצופה בסצנות הללו שואל את עצמו האם הדמיון המיני הוא ביסקסואלי? האם יש הבדל בין הפנטזיה המינית לבין המשיכה המינית? ובעיקר: האם טומאס מתאבל על ידי מיצוב עצמו במקומו של אהובו? כאשר המצלמה מראה אותו כובש את פניו בבגדיו של אורן, התשובה הפשוטה מתבקשת. אולם, "האופה מברלין" אינו רק סרט על הונאה ומיצובים תחליפיים כדרך לעיבוד אבל. הסצנות הללו מעלות את החידה של ביסקסואליות בחברה המערבית, שבאופן קונוונציונלי תומכת בהגדרות נוקשות לגבי מונוגמיות ואי-מונוגמיות ומתקשה לנטוש את הבינאריזם של גיי וסטרייט.

האם הרב-מיניות המוצגת ב"אופה מברלין" יכולה ללמד אותנו משהו מהותי על אופי הארוטיות האנושית? הביוגרפיות של כוכבים כמו מרלון ברנדו, לורנס אוליבייה, מרלן דיטריך ולאונרד ברנשטיין, למשל, מציגות את ההיבט הביסקסואלי בחייהם. אך "האופה מברלין" חותר מעבר להגדרה זהותית שתמוקם ב"אמצע" בין הומוסכסואליות להטרוסכסואליות. הוא מדגיש את הרב-מיניות כלא צפויה, לעתים לא נהירה לדמויות עצמן, חלק ממערכת שקרים ושקרים עצמיים ובו בזמן חלק מהתמזגות בכל דרך עם האהוב שאבד. טומאס, שמצולם מידי פעם כשמחצית מפניו שרויה בצל, מייצג גם את האהבה חסרת הגבולות, תרתי משמע, וגם את האופל שבנפש האדם. הקלוזאפים הממושכים על עבודתו הקדחתנית כאופה באופן בלתי נמנע שואלים האם כל לישה של עוגה שהוא לש עבור בית הקפה של ענת נושאת בתוכה את לישת העוגות שהכין לאורן? את המגע שאבד? והאם ענת אינה מנחשת מיהו מפני שאף היא משקרת לעצמה, אבודה באבל שלה או באשליית האהבה?

צילום הסרט בירושלים מעלה שאלות שהקולנוע הישראלי העלילתי לא התמודד איתן שנים רבות, מאז סרטו הקצר הראשון של איתן פוקס, שהתרחש בגן העצמאות בירושלים ("אפטר", 1990), או אף מאז סרטיו המוקדמים של דני וולמן ("מיכאל שלי" [1974] ו"מחבואים" [1979]). האם ירושלים של "האופה מברלין", שחלק מהדמויות בה מייצגות את מערכת האיסורים הדתית, ושנשמעות בה תכופות קריאות ה"שאבעס!", יכולה להוות רפלקציה של הנפש ההומוסכסואלית או הרב-מינית? נדמה, שהצילום נמנע במפורש מהצבעה על האופציה הזו של השלכה מן העיר אל הנפש, שהרי ההשלכה העיקרית מתרחשת בין אורן וענת לבין טומאס ואורן ובין טומאס-שהופך-לאורן לבין ענת. לכן, צילום ירושלים מעבר לרחובות החרדיים, ירושלים של ההרים, מופיע רק כשהיחסים הרומנטיים של ענת וטומאס מסתיימים עם גילוי האמת וטומאס נאלץ לחזור לברלין.

כוחו של הסרט המורכב והמפתיע הזה אינו, אם כך, במתן הסבר חד משמעי למניעי הדמויות ולמהלכים הרגשיים שלהן אלא בהעלאת השאלות. החיבור בין השאלות לגבי הרב-מיניות לבין השאלות לגבי האהבה הרומנטית הבלתי ממומשת הופך לבסוף לאתגר צפייה מתמשך.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

מידע

ערך זה פורסם ב-מאי 1, 2018 על ידי ב-כללי, תרבות ובידור.

קטגוריות

%d בלוגרים אהבו את זה: