הפורום

עיתון החוג לתקשורת באוניברסיטה העברית – סטודנטים מדברים על תקשורת. בלי צנזורה ובלי בושה.

"גוט טאלנט" – האומנם?

יובל אדלר

בכתבה הקודמת שלי, על פיצול ערוץ 2, דיברתי על כך שהערוצים החדשים יצטרכו להמציא את עצמם מחדש כדי למשוך קהל. תכנית הריאליטי "גוט טאלנט" שנגמרה לא מזמן היא בדיוק ניסיון כזה.

גוט טאלנט, מבית היוצר של אקס פקטור, המשודרת אף היא ברשת 13, היא תכנית כשרונות שכללה בעיקר אודישנים, בדומה לגרסאות שלה מעבר לים. לתכנית מגיעים כשרונות מכל הסוגים והמינים במטרה לכבוש את לב השופטים, ג'ורדי, מיה דגן, מאור זגורי, וגם נועה קירל. בחירתה של קירל נראתה בהתחלה תמוהה שכן היא נערה צעירה בת 16 בלבד, גיל שעל פניו נראה כחסר ניסיון. בתחילת העונה הבנתי שליהקו את קירל כניסיון למשוך קהל יעד צעיר במיוחד לתכנית.

"גוט טאלנט" נראתה בהתחלה כהבטחה לתכנית הבאה שתכבוש את המדינה, אך לפי מה שמראים לקהל בפרקי האודישנים, הייתה נטייה להעביר כמעט כל אחד שמגיע להיבחן. לדעתי, העובדה שמדובר בשופטים מתחילים שפוגשים כשרונות שהם כלל לא מכירים, לא מרימה את הרמה של התכנית. די להסתכל במאור זגורי, שנראה שהוא קצת רחוק מהתחום של גילוי הכישרונות אף על פי שהוא במאי מוערך. זגורי העביר כמעט כל מתמודד שהגיע להיבחן ואף נתן את ה"גולדן באזר" שלו לזמר חסר ניסיון.

דבר נוסף שלדעתי פגם בתכנית הוא אורכה הקצר במיוחד של העונה ששודרה. בפרק האודישנים האחרון שודר קטע בו השופטים מחליטים את מי להעביר לחצי הגמר תוך כדי שהם "נזכרים" במתמודדים. זה למעשה לקט של האודישנים הבולטים בעונה. לאחר הלקט הם מודיעים למתמודדים שעברו על הגעתם לחצי הגמר. כלומר, אין כאן "הדחה" מסודרת. אם השופטים אמרו למתמודדים שעברו את האודישן שהם מחכים לראות מה הם יעשו אך למעשה אותם המתמודדים כלל לא ביצעו קטע נוסף, הייתה נרשמת אכזבה בקרבם ובקרב הצופים שכן הם "נעלמו" להם. מיד לאחר הפרק התמוה הזה הגיע שלב חצי הגמר, שמוביל ישר לגמר. כך יוצא שמתמודד שמגיע לגמר מבצע רק שלושה קטעים, בניגוד לגרסאות המקוריות, בהן למתמודדים יש יותר הופעות לעונה. עובדה זו בעייתית מכיוון שלקהל לא נתנו מספיק זמן להתחבר למתמודדים. כלומר, כאשר הצופים מתחברים למתמודד הסיכוי שהם יצפו בתכנית עולה וכך גם הרייטינג.

אני רוצה לציין נקודת אור אחת בתכנית הזו והיא סיפורה של המתמודדת אנה סנגר. אנה סנגר הציגה את עצמה כמישהי עם פחד קהל ולכן היא נעזרה בדמות "ליציה", פסנתרנית בת תשעים. אנה בנתה את הסיפור כך שהיא חשפה את עצמה רק בפרק הגמר כשהופיעה בדמות עצמה לאחר שהופיעה באודישן ובחצי הגמר כליציה. זוהי למעשה בנייה מדוייקת של דמות המתמודד שעובר תהליך במהלך העונה, ועל זה מגיע הערכה עצומה להפקת התכנית.

2018-03-27 (1)

בניית הסיפור מראה לנו שהנאמבר האמיתי הוא בעצם התכנית עצמה ולא האודישנים והקטעים המוצגים לנו. התכנית היא בעצם הנאמבר של רשת בתחרות "פיצול ערוץ 2". השופטים בתכנית הם לא השופטים המוצגים לנו, אלא אנחנו. ביכולתנו לקבוע למעשה איזו תכנית היא הטאלנט של הטלוויזיה על ידי הצפייה והרייטינג. במקרה של "גוט טאלנט", התכנית עברה רק את האודישן הראשון ולא העפילה לגמר: התכנית הראשונה השיגה 19% רייטינג ואילו תכנית הגמר השיגה רק 16.1% (הנתונים מתוך אתר "אייס").

התכנית מראה לנו שבעצם המתמודדים והשופטים הם למעשה רק כלי משחק בידי רשת. על ידי עריכה טובה ובניית סיפורים כמו זה של אנה. כלומר, חברת ההפקה יודעת שהקהל נמשך על ידי סיפורים טובים כך שבמקרה של "ליציה" יכול להיות שלאנה כלל אין פחד קהל אלא מדובר בתסריט מוכן מראש. אפשר לראות כאן דמות שמגלמת דמות שמגלמת דמות וכן הלאה. אפשר להבין מכך שמה שמשנה זה לא המשתתפים בתכנית, אלא העריכה. ייתכן שזו רק תיאוריה, אבל מן הסתם התמונה הייתה משתנה אם היו מראים לנו את הצד של "מאחורי הקלעים", הצד של ההפקה.

אז אם לסכם את הנאמר, "גוט טאלנט" היא דוגמה לניסיון פחות מוצלח של רשת להמציא את עצמה מחדש. אם היו משנים את הפורמט והיו מאריכים את התכנית, וכן מלהקים מחדש את הקאסט, התכנית הייתה מגיעה רחוק יותר, אולי היא אפילו תזכה בגמר. וכמו שראינו מהמקרה של אנה סנגר, רשת בהחלט יכולה להוציא מוצר טוב יותר ולמשוך אליו קהל.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

מידע

ערך זה פורסם ב-אפריל 9, 2018 על ידי ב-תרבות ובידור.

קטגוריות

%d בלוגרים אהבו את זה: