הפורום

עיתון החוג לתקשורת באוניברסיטה העברית – סטודנטים מדברים על תקשורת. בלי צנזורה ובלי בושה.

פייק זעזוע?

פרופסור זוהר קמפף

בשבועות האחרונים תפסו את כותרות העיתונים ומשדרי האקטואלי שורת התבטאויות פרובוקטיביות שגררו הודעות גינוי וזעזוע. שורת המגונים המעודכנת כוללת את יאיר נתניהו (תפרגן לי 400 ש"ח?), הרב שלמה אליהו (אם נשים יהיו טייסות אנו נשאר בישיבות), דודו אלהרר (שישמח לצפות את עמוס עוז משנה מצב צבירה בכבשני טרבלינקה), גידי גוב (שמתקשה לשמוע עברית במבטא רוסי) ואברי גלעד (בלגן זה יופי!). אורך חייה של השערורייה המתפתחת לאחר ההתבטאות היא כשל פרפר – האמירה מגיחה לעולם בהוד רב, מעסיקה אותנו במשך יום או יומיים ומפנה את מקומה להתבטאות השערורייתית הבאה. בניגוד לזיכרון המעומעם שיש לנו כצרכני תקשורת הדוקים על מאות ההתבטאויות שתפסו את הכותרות בשנים האחרונות, הדמות המגונה, זו שעמדה במרכז הסערה, אינה שוכחת.

לפני מספר ימים פרסם אחד מהשערוריינים האחרונים, אברי גלעד,פוסט בדף הפייסבוק שבו יצא נגד תופעת "הזעזוע העמוק" המלובה על ידי התקשורת. "שמעתם מה הוא אמר? מכה התקשורת בפעמוניה, ומיד אחר כך עונה ההמון – לפטר אותו! להחרים אותו!" הוא כתב ומייד המשיך בזיהוי המרוויחים והמפסידים מהשערורייה: המרווחים הגדולים הם "התקשורת", "עכברי המקלדת" והפרובוקטורים עצמם, חלקם מעוררי סערות מקצועיים. המפסיד הגדול מהדרמות החברתיות הוא הציבור. לטענתו של גלעד, "במקום לעסוק בדיונים ערכיים אמיתיים, מסיחים את דעתנו ב"הוא אמר" ו"היא אמרה" וזעזוע וגינוי. הנגישות של כל אדם למרחב הציבורי מולידה המון אמירות לא טובות. חייבים לפתח עמידות, הכלה, חמלה והתעלמות פשוטה. זעזוע כל יממה לא טוב לנפש והופך אותנו למכורים לזעזועים, וכשאין זעזוע אמיתי בסביבה, אנחנו ממציאים אותו. זה פייק זעזוע. אל תקנו, אל תזדעזעו. הכל בסדר".

מעבר להערכה לגלעד על המודעות העצמית (הוא מודה במשתמע שגם הוא אחראי ל"נפיחות המילוליות" שמעניקות לו "תשומת לב, תחושת חשיבות וחיבוק עז ממי שחושב כמוהם"), ראוי לעצור לרגע ולחשוב מדוע אנו כל כך מזועזעים ממילים ומה בכל זאת אנו, הציבור, מרוויח מהעיסוק בדברים שנאמרו על ידי אחרים (אעשה זאת כאן בקצרה אבל אתם מוזמנים לדון איתי באריכות על הדברים בקורס "האשמה אינה בכוכבים"; וסליחה על המסר השיווקי).

שנים רבות של מעקב אחרי פרשות ציבוריות המתפתחות בעקבות אמירות פוגעניות לימדו אותי שבאותה מידה שהן רכילותיות, צהובות ומסיחות דעת, הן יכולות להיות מורכבות ומעמיקות. נכון, השערוריות פונות לרגשות שלנו, גוררות לעיתים מופעים מוגזמים של גינוי קולני וזעקות שבר יללניות ומציעות לנו להתבדר מ"צרות של אחרים". אבל בכל התבדרות שכזו אנו מתעמתים עם דעות שונות וכך הופכים למעורבים באופן אישי בשיח הציבורי. למעשה, הדרמות שנוצרות בעקבות ההתבטאויות מאפשרות לנו להבין את עצמנו, האישי והציבורי, טוב יותר בדיוק בגלל שהן פונות לרגשות שלנו. הן מציתות תחושות של כעס, בושה, מבוכה ואשמה ובדרך מספרות לנו את הסיפור של הציבוריות הישראלית בתקופה הנוכחית. אפשר אפילו לראות אותן כסיפורי מיתוס מודרניים. הן זולגות מאמצעי התקשורת אל השיחות האישיות שלנו ובדרך חזרה אל השיח הציבורי אנו מעניקים להם משמעויות כפי שבעבר עשו בסיפורי המיתולוגיה הקלאסית.

דרך הפרשות הללו אנו בוחנים את המותר והאסור, את הראוי והמגונה ולמעשה מזהים את הגבולות הערכיים של החברה שאנו חיים בה. הן מאפשרות לנו להבין את עמדותינו הפרטיות (ולהכיר את עמדותיהם של אחרים) ביחס לנשים, שטחים, שמאלנים, ימניים, חרדים, חילונים, ערבים, נכים ועוד. ברמה הציבורית, הן מסייעות לא רק בהבנת הגבולות הנורמטיביים של השיח הציבורי בישראל בנקודת הזמן הנוכחית, אלא גם לשרטוט מחדש של הגבולות הללו. ללא גינוי אמירות גזעניות, כנראה הגזענות היום הייתה חריפה יותר מבעבר; ללא התנגדות להתבטאויות מיזוגניות, ייתכן שהיחס לנשים ימשיך להיות מחפיר כפי שהיה עד לא מזמן; וללא התנגדות להצדקת אלימות פיזית, המציאות תהפוך לאלימה יותר ממה שהיא כרגע.

הפרשות הציבוריות האלה עוסקות, לפיכך, בהיבטים העמוקים והערכיים של המציאות החברתית והפוליטית שלנו. ללא הגינוי וללא הזעזוע, אנו מסתכנים באדישות. והאדישות הזו מסוכנת לא רק בגלל שהיא מעניקה הכשר לתופעות שליליות כמו גזענות, לאומנות ומיזוגניות אלא מעניקה לגזענים, לאומנים ושוביניסטים את הכוח לשלוט על המשמעויות החברתיות והפוליטיות.

הזעזוע הוא התנגדות לשליטה. הוא גינוי אותנטי לערכים אנטי-חברתיים. אפשר להזדעזע. הכל בסדר.

 

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

מידע

ערך זה פורסם ב-ינואר 30, 2018 על ידי ב-כללי.

קטגוריות

%d בלוגרים אהבו את זה: