הפורום

עיתון החוג לתקשורת באוניברסיטה העברית – סטודנטים מדברים על תקשורת. בלי צנזורה ובלי בושה.

איך החתולים הסמוראים עבדו על כולנו

 אביאל פז

לפני שנתחיל בואו נקיים מבחן קטן – מהו המיקוד של מערכת התוכניות לילדים והנוער של הטלוויזיה הישראלית? אז שנייה לפני שאתם צוהלים משמחה ששרתם את השורה האחרונה או שאתם יודעים את התשובה; מסתבר שישנם מספר סודות שסדרות הילדים של פעם החזיקו בשרוול, שכדאי שנדבר עליהם.

לפני מספר חודשים, חשף דורון פישלר בוואלה!תרבות את האמת מאחורי מספר סדרות טלוויזיה עליהן גדלנו. כך למשל, "החתולים הסמוראים", סדרה מבוססת אנימה יפנית, דובבה לאנגלית ולאחר מכן לעברית על סמך אלתור בלבד. הזכיין קיבל את הסדרה היפנית ללא תסריט כתוב, והמדובבים נדרשו להמציא את התוכן מחדש. במהלך הסדרה אפשר לצפות במספר רב של דיאלוגים סאטיריים על אנימה יפנית, הומור עוקצני ופארודי ושבירת הקיר הרביעי באמצעות דיאלוגים בין הדמויות לקריין דמיוני. כל הדברים הללו הגחיכו את הסדרה עוד יותר.

ניתן למצוא דוגמאות נוספות לסודות שכאלה. מיתוסים על סנופקין שחולם על סוסי יאור (לא סוסי יאור! מומינים!), ועל שתי סדרות שלא עברו את סף הפרקים המותרים לסדרה בארה"ב, ועל כן חוברו לסדרה אחת המוכרת כ"מקרון 1". העובדה שרבים מאתנו כילדים, לא הבחינו בשינויים ובדקויות הללו מוכיחה את הטענה שקל מאוד למכור תוכן בידורי לילדים. התוכן הבידורי לפעמים מגיע על חשבון תוכן אמיתי.

14304320053_1640be0123_k

דבוקים למסך (צילום: Kill Screen Magazine)

אך מהו אותו תוכן ראוי? מי מגדיר אותו? ומי מבטיח לייצר אותו? בעולם בו התקשורת קיימת בעצימות גבוהה ואינטראקטיבית, האם עלינו לדרוש מהילדים למעט בצפייה או לסנן את התכנים אליהם הם נחשפים, שאינם עולים בקנה אחד עם הערכים שאנו חונכו עליהם? אולי עדיף לתת לדור הצעיר חופש פעולה, ולאפשר להם להתמודד עם ההשלכות.

נירית צוק, מומחית במחקר ילדים ונוער, הראתה במחקרה כיצד המסכים משתלטים על חייהם של הילדים, מנתקים אותם מהסביבה והופכים אותם לעצבנים יותר. אנו יכולים לסבור שבמידה והיינו מקרינים להם כל היום רק תכנים חינוכיים, התנהגותם הייתה משתנה. אבל תמיר ליאון, אנתרופולוג וחוקר של "דור המסכים", סבור שהתוכן אינו משנה. עצם הצפייה הממושכת במסך מרצד מסוכנת לדור ההמשך, גם כאשר התכנים הם חינוכיים ומשמעותיים.

השאלה האמיתית היא מה אנחנו יכולים לעשות בכדי למנוע דברים כאלו. אולי כל מה שאנו צריכים לעשות זה פשוט להכיל. להסביר לילדי המחר שזהו לא העולם האמיתי, אלא מציאות וירטואלית שלא משקפת לגמרי את מה שקורה בחוץ. לשים חייץ בין מה שקורה בתוך הקופסא המרצדת, ובין מה שקורה בתוך ארבע קירות הבית. לתת יותר מקום למשפחתיות, ואולי הכי חשוב – לא לשכוח את המסר מתכניות הטלוויזיה: הטוב מוכרח לנצח.

תגובה אחת על “איך החתולים הסמוראים עבדו על כולנו

  1. שרה
    מרץ 2, 2017

    מסקרן וכתוב יפה אבל לא הבנתי הכל. מה הקשר המיתוס של סנופקין מהמומינים למה שהמאמר מנסה לומר?

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

מידע

ערך זה פורסם ב-מרץ 2, 2017 על ידי ב-טכנולוגיה וחברה.

קטגוריות

%d בלוגרים אהבו את זה: