הפורום

עיתון החוג לתקשורת באוניברסיטה העברית – סטודנטים מדברים על תקשורת. בלי צנזורה ובלי בושה.

עניין בפועלי בניין

רותם שרון

הקיר שהכתובת התנוססה עליו קרס. למעשה, על קירות רעועים רבים התנוססו כתובות ששאלו את שאלת האחריות, התריעו מפני הסכנה, ואותתו בנורות אזהרה שהאסון הבא כבר כאן. ביום שני, חמישה בספטמבר, חניון הברזל ברמת החייל קרס. שישה פועלי בניין מצאו את מותם ו-24 נוספים נפצעו באסון המתוקשר. אולם נשאלת השאלה כמה נורות אזהרה היו צריכות להידלק בשביל שהציבור יתעניין. ה"קואליציה למאבק בתאונות בניין" מדווחת כי בעשור האחרון נהרגו בישראל כ-325 פועלי בניין ועוד כישראת אלפים נפצעו. בישראל ישנם 750 אתרי בנייה הנתונים לפיקוחו של פקח אחד בלבד. ובמה הייתה עסוקה התקשורת בזמן הזה, אתם שואלים? בפוליטיקה, כרגיל.

שאלת הייצוג התקשורתי של קבוצות שוליים, בחברה הישראלית ובכלל, אינה חדשה – ויש הטוענים שגם בתחום זה שיחקה תפקיד מכריע. "ההערכה היא שזהותם של הנפגעים היא שאפשרה למחדל להמשיך ולהתקיים ללא מפריע", טוענת דוברת "הקואלציה למאבק בתאונות בניין", עינת פודחרני. לדבריה: "יש כאן מעין יכולת להפקיר אותם (את פועלי הבניין – ר.ש.) בשטח מבלי שיצטרכו לשלם על זה מחיר. מאחורי ענף הבניין יש המון אינטרסים, והרבה מהדברים האלה נראים על פניו כמו מה שאנו מכנים 'הון-שלטון' ".

אתר קריסת חניון הברזל (פייסבוק משטרת ישראל, CC by-sa 3.0)

אתר קריסת חניון הברזל
(פייסבוק משטרת ישראל)

פודחרני מדגישה כי אסון קריסת החניון ברמת החייל אכן קיבל המון תשומת לב תקשורתית, אולם מה שבאמת הביא את הנושא לכותרות הוא הקמפיין האינטנסיבי שהתקיים מספר חודשים קודם בנושא תאונות עבודה ובניין. היא מסבירה כי השינוי בחודשים האחרונים הוא אופן הדיווח על התאונות. "לפתע מתפרסמים שמות של חברות ואנשים פרטיים".

לדבריה, הקואליציה היא הגוף היחידי כיום שעוקב ומתעד את כל הדיווחים שמגיעים מכוחות החילוץ וההצלה אודות תאונות קטלניות ואודות הפצועים וההרוגים בהן, מה שיצר אפקט מאוד משמעותי. "יש כאן מתח מסוים, משום שהרבה עבודה ממה שעושה הקואליציה זו עבודה שהייתה אמורה להיעשות על ידי מנהל הבטיחות התעסוקתי", היא מוסיפה, "לא הגיוני שגוף התנדבותי כמו שלנו יהיה הגורם היחיד שמקיים מעקב אחר התאונות, אין שום סיבה שגוף אזרחי יעשה זאת".

"יש פער מאוד גדול בין ההצלחה של הקמפיין מבחינה תקשורתית לבין העובדה שמבחינת מדיניות יש אפס אחוזי הצלחה בשינוי משמעותי", ממשיכה פודחרני. עם זאת, לדבריה, הקואליציה מצליחה לחשוף מידע, לעורר מודעות ושיח ציבורי, וכן לקדם חקיקה בכנסת.

פודחני מסכמת כי המחדל לא יכול להיות מוטל על כתפי העובדים, מכיוון שהעובד הוא לא מי שיצליח להביא לשינוי משמעותי. "אנו יכולים לקדם מהלכים והתאגדויות ואנו יכולים לתת לעובדים כלים וכוח לדעת לעמוד על זכויותיהם ולעורר את מודעותם להפקרות המוחלטת – אולם אין ספק ששינוי מהותי יבוא רק בעקבות שינוי במדיניות".

מעל חודש ימים עבר מאז האסון והכל חזר לקדמותו – לפחות בכל הקשור לסיקור התקשורתי של תאונות עבודה ובניין. בשבוע הסמוך לקריסת החניון ברמת החייל, התפרסמו בממוצע כ-27 כתבות בכל אחד מאתרי החדשות המרכזיים. לעומת זאת, מאותו שבוע ועד כחודש לאחר מכן, התפרסמו בממוצע רק כ-9 כתבות בכל אחד מאתרי החדשות. נראה כי אנשי האליטה ובעלי ההון ממשיכים להכתיב את סדר היום התקשורתי וקבוצות השוליים בחברה ממשיכות להיות ממוקמות בעדיפות נמוכה באתרי החדשות, שכנראה אין להם פה עניין עם פועלי בניין.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

מידע

ערך זה פורסם ב-אוקטובר 25, 2016 על ידי ב-תקשורת פוליטית.

קטגוריות

%d בלוגרים אהבו את זה: