הפורום

עיתון החוג לתקשורת באוניברסיטה העברית – סטודנטים מדברים על תקשורת. בלי צנזורה ובלי בושה.

מחאת המתמחות

אליאנה ברבל

יום שישי, אחת בלילה, אחרי שלוש כוסות יין. נמצאת במעמקי המיטה וחושבת שזה זמן טוב לצפות בפרק הראשון של "המתמחים", סדרת דרמה אמיתית, כפי שמתארים אותה בקשת, סדרה שמציגה את השגרה של מתמחים בכירורגיה (לפחות בפרק הראשון) בבית החולים שיבא בתל השומר. בראש שלי זאת הולכת להיות חוויית "בייבי בום", דרמה מרגשת וסוחטת דמעות, וזה בא לי טוב בדיוק עכשיו.

תוך כדי צפייה, אני נוכחת לגלות שהפלא ופלא, התכנית משמרת באופן מופלא את תפקידינו המגדריים. גברים גבריים ונשים נשיות.

אחרי חצי שעה של צפייה, מספרת ד"ר ענבל שרון על הקושי הרב שכרוך בהיותה מתמחה שעובדת סביב השעון וגם אמא. ד"ר ענבל מספרת שהיא נושאת עמה כל הזמן רגשות אשם. אשמה על זה שהיא לא מספיקה לקחת את הבן שלה, רואי, לבית הספר, ועל זה שהיא לא מצליחה גם לאסוף אותו בסוף היום. "הבקרים שלי קשים", היא כמעט לא מספיקה לראות אותו כשהוא מתעורר, שאלה השעות הכי חמודות שלו. "אין לי זכרונות שלו ממש מתעורר" היא אומרת ומנגבת את הדמעות. כשהיא רואה אותו, זה בדרך כלל בשעות הערב כשהוא כבר עייף, היא מספרת כשדמעות ממשיכות לחנוק את גרונה. אני, שניגשתי למלאכה קצת צינית מראש, אמרתי לעצמי בלב, כמובן, כמובן שיציגו את האישה ואת הקושי שלה לתפקד כאמא במשרה מלאה. הרי זה מה שמגדיר אותנו קודם כל. העובדה שאנחנו רחם מהלך. אז לקחתי נשימה עמוקה וקיוויתי שאני טועה. טרם היה מונולוג קורע לב של שני המתמחים האחרים שאכיר בשעה הזו, ואולי גם הם ידברו על הנושא וכך תתנפץ לי הבועה הפמיניסטית ואוכל להפסיק להתעסק בשוויון מגדרי לעולמי עד. אתם חושבים שזה קרה? יש לכם ניחוש אחד. צדקתם. זה לא קרה.

הפעם הראשונה (והאחרונה) שד"ר גבר ידבר על ילדיו, זה ד"ר ליאור אונגר, שמתבדח עם ד"ר ענבל על הקושי בלמצוא בייביסיטר. "פנינו לדוגווקרית בשכונה כדי שתעשה בייביסיטר, היא אמרה שזה לא משתלם לה", וצחק. שום דמעה לא זלגה.

שלא תבינו לא נכון. אין לי טענות נגד ד"ר ליאור ובטח לא נגד ד"ר ענבל. סיכוי טוב שליאור הוא אב מעורב ומדהים שכואב לו הריחוק מילדיו ומשפחתו באותה הרמה. הטענה שלי היא נגד ההפקה, העריכה והבחירה. בדיוק בדרך הזו משמרים את המצב הקיים, בו כל אישה נושאת באשמה מהרגע שתינוק מגיח מגופה לעולם, על אחת כמה וכמה אם היא מחליטה לפתח קריירה על אפה וחמתה של תקרת הזכוכית. לפי הפרק הראשון של "מתמחים", אשמה זו היא מנת חלקה של האמא בלבד. היא נושאת בנטל. הד"ר הגבר יכול לפזז את דרכו למחלקה בידיעה שאשתו או זוגתו נושאת היא את האשמה בשבילו. כמה רומנטי.

 

עמוד הפייסבוק של "המתמחים" תומך בטענה שלי במידה שאפילו אני לא האמנתי. בפייסבוק כתוב על ד"ר ענבל ש"היא בת 35 ומתמחה בכירורגיה כללית. כבר מגיל צעיר חלמה להיות רופאה. היא בזוגיות עם ליאור, רופא משפחה ואמא לרואי בן ה-8 מזוגיות קודמת. מעידה על עצמה שהיא מרגישה שלפעמים הילד שלה במקום השני אחרי עולם הרפואה".

על ד"ר ליאור לעומת זאת כתוב שהוא "בן 35 ומתמחה בנוירוכירורגיה, ניתוחי מוח ועמוד שדרה. הפך להיות רופא כי המשפחה הכריחה אותו ובכלל היה שמח להיות איש הייטק ולהרוויח קצת יותר. הציל חיים בפעם הראשונה בגיל 16 כאשר טיפל בשוק חשמלי באדם מחוסר הכרה. הוא מעריץ את ספיידרמן וטוען שהשעה הכי קשה בהתמחות זו השעה האחרונה של המשמרת".

על ד"ר חן שפטר, לא אקדיש תשומת לב רבה בטור זה – על אף הקושי שבדבר לאור כמה הערות שנויות במחלוקת שהעדפתי להתעלם מהן, כתוב שהוא "בן 39 והמתמחה הוותיק ביותר מבין המתמחים בסדרה. מתמחה בכירורגיה כללית ועומד לסיים את ההתמחות בעוד מספר חודשים. ד"ר שפטר הוא אדם דעתן שלא אוהב שנותנים לו הוראות ורק מחכה לרגע שיוכל להיות זה שאומר את המילה האחרונה. מעיד על עצמו שהוא סוג של קריקטורה ושגם לו יש צד בהמי."

הם בעיקר רופאים מתמחים בעוד היא בעיקר אמא.

כאן אני מזהה את הבעיה הגדולה בהתמודדות מול שוביניזם וסדר יום פטריארכלי. הם שקופים כמעט. היום (כנראה) לא יעלה על דעתו של ד"ר ליאור להחליק ליטוף לטוסיק של ענבל או שבעצם יודעים מה, זה עדיין קורה (לא ספציפית איתם כמובן). אבל בעריכה ברור לכולנו שסצנה כזו הייתה נשארת אי שם במחשכים. יש דברים שברור שכבר לא עושים. היי, יש נשים מתמחות! יש נשים רופאות! נכון, יש, אבל בעולם שלנו, לרופאות קשה יותר מלרופאים. רופאה שהיא גם אמא עושה ויתור גדול יותר מרופא שהוא אבא. לפחות לפי הפרק הראשון של "המתמחים". וכנראה גם בחיים עצמם.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

מידע

ערך זה פורסם ב-יולי 6, 2016 על ידי ב-תקשורת פוליטית, תרבות ובידור.

קטגוריות

%d בלוגרים אהבו את זה: