הפורום

עיתון החוג לתקשורת באוניברסיטה העברית – סטודנטים מדברים על תקשורת. בלי צנזורה ובלי בושה.

תופסים ת'ראש

יאיר גפן

החודש נדחתה הצעת חוק חדשה שביקשה להסדיר את מעמדו של צמח הקנאביס במדינת ישראל. סביר להניח כי במידה והייתם קוראים שורות אלו לפני כשני עשורים הייתם חושבים שהצעת החוק הזויה ולא הגיונית בעליל וטוב שנדחתה, הרי מדובר על סם מסוכן שהמדינה רוצה, משום מה, להסדיר. יכול להיות שאתם חושבים את זה גם עכשיו.

האמת, הצעת החוק אינה מופרכת ויש לה יותר אחיזה במציאות משרבים מאתנו נוהגים לחשוב. הצעת החוק היא חלק ממגמה עולמית. עד לפני מספר שנים במידה וחפצה נפשכם בג'וינט נכסף, נאלצתם להרחיק להולנד. היום, האפשרויות מגוונות הרבה יותר. שעריהן של קנדה, קולומביה, צ'כיה, אורוגוואי, רומניה וצרפת, ויותר מחמש מדינות בארה"ב שהבינו את הצורך בהסדרת מעמדו של הקאנביס, פתוחים בפניכם.

בארה"ב הנשיא אובמה לקח צעד אחורה ואפשר למדינות חופש החלטה בנוגע למעמד הקאנביס. לאותן חמשת המדינות שהסדירו את שוק הקאניס הולך לא רע בכלל. שוק הקנאביס החוקי באותן מדינות בלבד מוערך בכ-2 מיליארד דולר בשנה. ניתן רק לדמיין מה יהיה גודלו של השוק במידה וכל 50 המדינות יסדירו את מעמדו של הקאנביס בחוק.

Cannabis_sativa_plant_(4)

צמח הקאנביס (ויקיפדיה)

אלא שאנחנו חיים בישראל. מספר המשתמשים בקנאביס, בין אם לצרכים רפואיים ובין אם לפנאי, שנוי במחלוקת. אקטיביסטיים ישראליים טוענים כי יש מיליון צרכני קנאביס בישראל. לעומת, הערכה שמרנית יותר של משטרת ישראל העומדת על כ-600 אלף צרכנים בישראל.

לא משנה לאיזה נתון אתם בוחרים להאמין, המשמעות נשארת זהה; מספר עצום של ישראליים בוחרים במודע לצרוך קנאביס. כמעט עשירית מאוכלוסיית המדינה, על פי ההערכות הזהירות ביותר, משתמשים בקנאביס. רובם המוחלט באופן לא חוקי. במילים אחרות, חלק גדול מאזרחי המדינה לא קונה את מעמדו הלא חוקי של הקנאביס. הוא מוכן לשלם את המחיר ולהיחשב כעבריין מסוכן בפני החוק בשביל להמשיך לצרוך את הקנאביס.

זה לא סוד שתדמיתה הציבורית של משטרת ישראל נמצאת בשפל עמוק. שבעה ניצבים פוטרו או התפטרו בשלוש השנים האחרונות, המפכ"ל המיועד נחשד בפלילים לרגע והשר לביטחון פנים הנחית מפכ"ל חיצוני למשטרת ישראל כי לא היה מועמד ראוי בשורות המשטרה לאייש את התפקיד. כל אלה אינם משרים על אזרחי ישראל את האמון במשטרתם. גם לא העובדה שמפכ"ל המשטרה מעיד בכנסת כי משטרת ישראל כמעט קורסת עקב כמויות האזרחים הצובאים על שעריה ומבקשים להצטרף אליה, שבוע אחרי שראש חטיבת התביעות במשטרה מעידה כי במשטרה כולה אלף תקנים שהמשטרה פשוט לא מצליחה למלא.

אבל קיימת סיבה נוספת, חשובה ומשמעותית יותר. לפני כחצי שנה נחשף בחדשות 10 תיעוד מטריד למדי של מעצר משטרתי בשכונת נחלאות הירושלמית. שתי סטודנטיות נעצרו על אחזקת קנאביס, דבר שעורר הד ציבורי גדול. גם אם אתעלם מהקצאת כוח האדם הלוקה בחסר של המשטרה באותה תקופה, כאשר "גל טרור" השתולל בירושלים. אי אפשר להתכחש לכך שכשהאדם הנורמטיבי צופה בתיעוד המעצר הוא מקבל את הרושם כי במרכז ירושלים התרחש מעצר אלים של שתי סטודנטיות, שאיך לומר, לא בדיוק מנהלות את משפחות הפשע הירושלמיות.

לדעתי, זו אחת הבעיות העיקריות של משטרת ישראל. ככל גוף, יש לה יעדים שעליה למלא – מספר עצורים שיש לעצור, מספר תיקים שיש לפתוח ומספר אנשים שצריך להעמיד לדין. וכל המרבה הרי זה משובח. אז נכון שבזמן שהטרור משתולל ברחובות אפשר להקצות שוטרים שיפטרלו ברחובות כדי לחפש את אותו מפגע בודד, שמהרגע שהוא תוקף ישנן מספר שניות בודדות שניתן לסכלו. אפשר גם לחפש אחר טרף קל כדי לעמוד ביעדים, ומהו טרף קל יותר מאזרחים נורמטיביים שכל פשעם הוא עישון ג'וינט או אחזקת קנאביס לשימוש אישי.

marijuana-1046157_1920

עישון כפעילות חברתית (אילוסטרציה)

הצעת החוק נפלה בגלל שני אנשי מפתח: השר לביטחון פנים, גלעד ארדן, ושר הבריאות, יעקב ליצמן. לזכותו של השר ליצמן ייאמר כי הוא פועל רבות להסדרת שוק הקנאביס הרפואי, והרפואי בלבד. לצערי, איני יכול לזקוף דבר לזכותו של השר ארדן בכל הקשור להסדרת הקנאביס בישראל.

מעבר לעובדה שכאשר השר לביטחון פנים מסנדל הצעת חוק כזאת הוא פוגע באופן ישיר בפגועים בגופם ו/או בנפשם המעוניינים להיות מטופלים בעזרת קנאביס רפואי הוא יורה לעצמו ברגל. למעשה, ברגלה של משטרת ישראל. ברגע שמפנימים את כמות צרכני הקנאביס מבינים דבר נוסף. כל אחד ואחת מצרכני הקנאביס בישראל נרתע כאשר הוא רואה שוטר או ניידת ברחוב. לא כי רובם המוחלט עובר על החוק ומסכן את הציבור הנורמטיבי בגלל השימוש – אלא כי החוק בעצמו מסכן באופן פרדוקסלי את אותו ציבור נורמטיבי.

הצעת החוק הזו נפלה. כנראה שגם הצעת החוק הבאה וכנראה גם הבאה אחריה. אבל מתישהו יהיה בלתי אפשרי להמשיך ולכסות את ראשנו בחול או לזרוק על ראשינו חול. גם אם אותו חול מממן חברות תרופות, אלכוהול וסיגריות המצליחות לסמא את עיניהם של נבחרינו. אנשים ימשיכו להיות חולים וימשיכו ליטול תרופות, בין אם תרופה ממרשם שנרקחה על ידי כימאים ובין אם תרופה שנגזמה מענף. כל זה בלי שהזכרנו את ההטבות הכספיות, הפרחת הנגב, ייצוא קנאביס לשווקים חיצוניים (שאושר השבוע, בסופו של דבר אחרי מאבק של שנים), הפלסטיק והנייר שאפשר לייצר מקנאביס והשימוש לצרכי פנאי שכבר הוכח שלא פוגע במרקם החברתי או פוגע פחות מסם אחר, מסוכן הרבה יותר, שנמצא אי שם הרחק הרחק מטווח הישג ידינו – מחלקת האלכוהול בסופר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

מידע

ערך זה פורסם ב-יוני 26, 2016 על ידי ב-תקשורת פוליטית.

קטגוריות

%d בלוגרים אהבו את זה: