הפורום

עיתון החוג לתקשורת באוניברסיטה העברית – סטודנטים מדברים על תקשורת. בלי צנזורה ובלי בושה.

התעוררי משנת היופי שלך

משי אייד

תשמעו, לראות סרטים מצוירים בגיל עשרים וארבע יכול להיות לא פשוט, במיוחד אם זה לכבוד עבודה סמינריונית. מצד שני, מכירה אדם או שניים שיחליפו עשרות מאמרים בסרטים "היפה והחיה", "מולאן" או "הרקולס", כדי להבין את הייצוגים של דמות האישה בסרטי האנימציה של חברת וולט דיסני. אז אני מכורה, ובטח שלא מתנצלת (סליחה, בנט). רק אם זה היה מסתכם בישיבה מול המסך עם פופקורן מלא מלח, ולשיר circle of life, זה עוד היה מתקבל על הדעת, אבל האמת שעובדת היותי סטודנטית גם לתקשורת וגם להיסטוריה, טורדת את מנוחתי בלילות בעניין זה. אז החלטתי לכתוב על זה עבודה של שלושים עמודים ולקוות לטוב. ובכן, תנו לי לספר לכם – זה לא מסתיים טוב כמו הרגע בו סימבה חוזר לצוק התקווה אחרי הגלות המרתקת,  זה התדרדר יותר בכיוון של מופסאה חסר האונים, long live the king, ובלה, בלה בלה והשאר כבר ידוע.

אז מה כבר יכול להשתבש? את ניפוץ החלום הגדול שאי פעם מישהי תתחתן עם נסיך יפה תואר, נשים רגע בצד, וננסה להתמקד בכל המסרים הישירים והעקיפים שחברת וולט דיסני שולחת לנו. מנסיכות רזות, יפות, לבנות, שמלתיות (לא חדש שהשמלות האלה הפכו לתכונת אופי), לכאלה שעד לפני כמה עשורים היו חסרות אונים, חלשות, אומללות, בוכיות וזקוקות לישועה גברית (ראו ערך: שלגייה ואורורה המנמנמות להן את שנת היופי). אז דיסני הסכימו להתפשר, נו טוב, "נדחוף להם נסיכה שחורה כדי שיסתמו". האמת היא שלא, זה לא עובד ככה.

"טוב, בסדר… נשים לכם אינדיאנית שמתאהבת בגבר פולש לבן", ומה עם אישה סינית? "יאללה, קחו גם את זו". אבל היי – הן עדיין תהיינה, ברוב המוחלט של הפעמים, נסיכות, יפות, רזות. זה לא שאין לנשים כאלה זכות לבדר אותנו על המסך, אבל מה עם נשים מלאות, שלא מתיישבות עם קו היופי המערבי, למה לא רואים אותן על המסך? ודאי שרואים! הנה הן ברשימה חלקית: אורסולה, האימהות החורגות, קרואלה, מלכת הרשע, מליפיסנט, מאמא גוטל ועוד. סומכת עליכם שכבר הבנתם – דיסני אומרים לנו בפרצוף "ברור שיש מקום לנשים מלאות/מכוערות על המסך, הן תהיינה המפלצות, האימהות החורגות, המכשפות" (רוצה תפוח, מותק?).

150181_837778376285713_3196535766668563712_n

מתוך עמוד הפייסבוק: Disney Feminist Outlooks

ובכל זאת, ננסה להיות פחות דטרמיניסטיים ולומר שאולי נעשה פה שינוי. ההיסטוריה מלמדת על אירועים חברתיים-תרבותיים-מגדריים שהתרחשו במאה העשרים, שדיסני גם אם ירצו – לא יכולים להתעלם מהם, ואולי באיחור של כמה עשורים אנחנו יכולים לראות תמורות (גם אם הן קטנות) בייצוגי האישה בסרטים אלו. אל תתבלבלו, הן עדיין נסיכות, לרוב לבנות, רזות ויפות שבא לבכות; אבל הן אסרטיביות, חכמות, עוצמתיות ולא מתביישות להראות חוזק וכוח נפשי ופיזי.

סרטים היו כוח עולה בעיצוב ושינוי מערכות ערכים עוד כשבתי הקולנוע היו חוויה מטורפת של שטיח אדום ושמפנייה משובחת. אז רק תארו לכם מה ילדה בת 10 חלמה להיות לאחר שהלכה לראות "היפהפייה הנרדמת" בשנת 1959 בקולנוע, (או חמור מכך, מה ילד בן 10 חשב); ותארו לכם כמה נפלא זה יהיה אם הילדים שלנו יגדלו על סרטים שמעודדים שוויון מגדרי, שמראים נשים חזקות, מנהלות, מהנדסות, או פועלות בניין – אבל נשים שיכולות; ששוברות דיכוטומיות חברתיות כי הן אינן מקבילות לעולם מודרני.

כשילד בן 5 בוכה ואבא שלו אומר לו: "מה אתה ילדה?" הוא עושה טעות חינוך קשה, ואולי לתת לילדה בת 10 לצפות שוב ושוב בנסיכת דיסני שתתעורר מנשיקת אהבה אמתית היא טעות לא פחות חמורה. העיקר הוא לדעת להסתכל על התכנים המופנים כלפינו באופן ביקורתי, לברור אילו סרטים נראה אנחנו או בעתיד לילדים שלנו ומה הסיפור העומד מאחוריהם.

אחרי הכל, וולט דיסני אמר אי שם בשנות החמישים שהוא לא עושה סרטים כדי לעשות כסף, אלא שהוא עושה כסף כדי לעשות עוד סרטים. נשאר רק לקוות שהמורשת הזאת טבולה היום בקצת יותר מקורטוב של ביקורת, וכמובן, איך אפשר – בהמון שירים טובים.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

מידע

ערך זה פורסם ב-יוני 24, 2016 על ידי ב-תרבות ובידור.

קטגוריות

%d בלוגרים אהבו את זה: