הפורום

עיתון החוג לתקשורת באוניברסיטה העברית – סטודנטים מדברים על תקשורת. בלי צנזורה ובלי בושה.

במרחק אגודל מכאן

רותם שרון

התקרה בו אכן כחולה, וכחולים הקירות. ובאורח פלא גם תלויה בו מראה שמראה לנו מה היה יכול להיות. אבל האם הפייסבוק הוא באמת מה שהוא מראה לנו? האם הרשתות החברתיות בהכרח מתארות לנו עולם מקביל, שם אנחנו אוהבים תמיד?

אנחנו שומעים את המילה הזו בכל מקום, מדברים עליה, משתמשים בה, ואפילו לא טורחים לחשוב על צורתה העברית מרוב שהיא הפכה לגלובלית. תופעת ה"שיימינג" ההרסנית בעת האחרונה הפכה למרכז העניינים בכל שיח ציבורי וחדירתה הקלה לחיינו הפכה לבלתי נשלטת. הטחת עלבונות, פרסום תלונות, האשמות ופוסטים נוקבים, כל אלו מופצים ברשתות החברתיות בהינף אגודל ומאפיינים את תופעת ה"שיימינג".

מדובר בלינץ' אינטרנטי ששעתק עצמו מזירת חצר בית הספר וכיכר העיר אל המחשב הביתי של כל אחד מאתנו. מדובר בלינץ' שכולנו לוקחים בו חלק, גם אם בלחיצת כפתור בלבד. השפלה פומבית יכולה להיות דרך לתקן את העולם, לתבוע צדק, ולשקם את האנושות. בעולם מקביל, יכולנו להשתמש בכלי הזה "רק" כדי להילחם במחירי הקוטג', "רק" כדי לחולל מהפכות, לתרום לחולי סרטן ולהביא גם את המשיח אם תרצו. הכלי המופלא הזה מסייע ללא כל ספק לאזרח המוחלש להיאבק ברשויות, הוא מרשיע פושעים, חושף שחיתויות ואף מצליח לשנות מציאות.

ומה קורה בעולמנו?

בעולמנו נגרום לאנשים לאבד פרנסה, להתאבד, להיאנס. בעולם שלי ושלך, ילדים מוחרמים, סופגים עלבונות, ומודחקים אל שולי החברה. הבריונות הטכנולוגית שהצטרפה אל המסורתית מבססת היום את מעמדה ברשת, ונראה כי לא תחדל עד שמישהו לא יעצור אותה. האגודל המסורתי שהכרנו אותו כ"ברוגז" עוטה מעטפת תמימה בצורת "אהבתי", ומסמן לנו ש"הכל בסדר".

אבל הכל לא בסדר. האגודל המפורסם הזה, כאילו הפך צורתו לאקדח. הוא יורה את כדוריו ללא הרף כלפי המועמדים לדין, ולאלה אין כל יכולת להתגונן. מישהו צריך לעצור את זה. גורמי האכיפה במדינה לצערנו עדיין לא תפסו את כל הדגים ברשת, והדגים האלה רק הולכים ומתרבים, הם כולם "הולכים עם הזרם", בלי לעצור שנייה ולחשוב אם לשתף, להגיב, אם ללחוץ על ההדק. האמת? קצת אירוני לקרוא להם דגים, כי אם הם היו דגים הם היו שותקים, לא מקללים, לא משמיצים ולא מביישים. הלוואי וכל אנשי "השיימינג" היו דגים.

13401053_10210105762106838_570685139_n

אילוסטרציה: Stock Photo

אני חושבת שיש מצבים שבהם יש צורך להשתיק קולות מסוימים. אותם קולות שעושים יותר נזק מתועלת, קולות משחיתים. קראו לזה "צנזורה" אם תרצו. כמעריצה גדולה של הדמוקרטיה, גם לי קשה לומר את המילה הזו, היא לא מאפיינת את המדינה שלנו והיא אף פעם לא תביא לנו כבוד גדול. אבל לצערנו, הורים רבים יסכימו איתי שאת אפליקציית "בליינדספוט" (אפליקציה להפצת מסרים אנונימיים) היה צריך לסגור, ומזמן. הפצת תכנים פוגעניים ומעליבים כנגד ילדים היא חוצה גבולות מבחינתי.

"יודעים מה אני עושה באפליקציה כשמישהו מקלל אותי? מחליק שמאלה וחוסם אותו, מאוד פשוט!", אלו הם דברי מנכ"ל האפליקציה דור רפאלי בתגובה לקמפיין המחאה של "צינור לילה" לסגירתה.

עצוב לי לשמוע שאנשים בעלי עוצמה כמוך מוציאים אמרות טיפשיות כאלו מהפה. עצוב להורים לדעת שילדיהם עלולים להתאבד בגלל אנשים כמוך, שלא משכילים להבין שילד לא מבין למה הכוונה כשאומרים לו "תחליק". לא דור, זה לא "מאוד פשוט" לתקן מצב שבו ילדים בני 12 נחשפים להערות פוגעניות על בסיס מראה חיצוני, מגדר וסטטוס חברתי. אני יודעת שדאגות מן הסוג הזה לא מטרידות את בני משפחת רפאלי בדרך כלל, אבל עדיין, מישהו צריך להרים את הכפפה ולנפץ את הבועה שמקיפה אותם.

קשה לשכוח גם את תגובתה האינטליגנטית של האחות, בר רפאלי, לקמפיין המחאה: "מעליב אותי שאף אחד עד היום לא דאג שאתאבד".

אז בר יקירתי, את יפה, ואת זה כבר אמרו לך. אבל יודעת מה? יש כל כך הרבה ילדות שעדיין לא צברו ביטחון כמו שאת צברת, ילדים שעדיין לא עיצבו את זהותם כפי שאת, ויש כאלו שעדיין עוד לא יודעים להבדיל בין טוב לרע כפי שאת "בטוח" יודעת. הטוקבקים "העיוורים" האלו הם הרסניים, פוגעניים ומדרדרים את החברה שלנו עמוק יותר ממה שחשבת, אם חשבת. ההורים היום מאבדים שליטה על ילדיהם ויתרה מכך, הם מפחדים לאבד אותם. אז נכון, גם הדגים שלך לא שקטים, וגם עלייך ה"שיימינג" לא פסח. אבל את בר רפאלי, ובדבר אחד את כן טובה, את מסוגלת באופן מדהים להתעלם מכל ההאשמות כלפייך, והם לצערנו, ממש לא.

אני חושבת שהגיע הזמן לעשות מהלך. הגיע הזמן לחנך את החברה שלנו להשתמש נכון בכלי הזה. בעולם אוטופי שבו כולם מבחינים בין טוב לרע, היינו כולנו מבינים ששיתוף אחד עלול לפגוע, לקטול, להחריב. ולכן, בפעם הבאה שאתם מחליטים לשתף עצרו הכל ולו לשנייה, שנייה אחת לפני שלחצתם על ההדק, וחשבו האם אתם מתכוונים לכך או לא. חשבו על אריאל רוניס, שהתאבד בעקבות האשמות גזעניות כוזבות, חשבו על אותה נערה קנדית בת 15 שהתאבדה לאחר פרסום תמונה מהאונס הקבוצתי שבוצע בה. חשבו גם אם הייתם רוצים שהבת שלכם תפחד להגיע לממדיה של קרין גורן.

החברה שלנו צריכה להבין דבר אחד: תופעת ה"שיימינג" הייתה קיימת מאז ומעולם, אבל משנכנס האינטרנט לעולמנו, אינתיפאדת היחידים הזו כבר מזמן הפכה להמונית. למורים כבר אין שליטה על חרמות חברתיים, לממשלה אין יכולת לאכוף, וקמות עוד ועוד אפליקציות הרסניות. אם אנחנו לא ניקח אחריות ברשת לפני שיהיה מאוחר מדי, אז דבר אחד בטוח : נלכדנו.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

מידע

ערך זה פורסם ב-יוני 13, 2016 על ידי ב-טכנולוגיה וחברה.

קטגוריות

%d בלוגרים אהבו את זה: